מהם התנאים לקבלת הכרה כנפגע עבודה בעקבות התעמרות בעבודה?

לצורך קבלת הכרה מהמוסד לביטוח לאומי בעובד שנגרם לו נזק נפשי עקב התעמרות או התנכלות בעבודה כנפגע תאונת עבודה, העובד יצטרך להוכיח בין היתר כי נגרמה לו פגיעה נפשית בעקבות אירוע חריג ומיוחד שאירע במהלך העבודה וכי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג לבין הדחק הנפשי שנגרם לו. לצורך ההדגמה, עובד שלקה בדיכאון בעקבות אירוע חריג במקום העבודה יוכל לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה בכפוף לעמידתו בקריטריונים כאמור.

יובהר כי אירוע בלתי שגרתי וחריג לא חייב להיות אירוע חד פעמי וייתכן כי גם אירועים חוזרים ונשנים אשר מתרחשים אחת למספר שבועות או מספר חודשים יוגדרו כאירועים בלתי שגרתיים בעבודה לאחר בחינת תדירותם, עוצמתם ותגובת העובד הספציפי אליהם. כדי להוכיח קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הפגיעה הנפשית שנגרמה לעובד, האירוע החריג צריך להיות מוגדר באופן נקודתי בזמן ובמקום. נוסף על כך, העובד יצטרך להוכיח שהאירוע החריג הטביע בו חותם וגרם לו לדחק נפשי בלתי רגיל.

בית הדין לעבודה ייבחן כיצד האירוע החריג בעבודה השפיע על העובד?

אם המקרה יגיע לפתחו של בית הדין לעבודה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת העובד להכרה בו כנפגע תאונת עבודה בעקבות התעמרות, בית הדין ייבחן כיצד האירוע החריג השפיע על העובד הספציפי וכיצד אותו אירוע היה צריך להשפיע עליו. יובהר כי הבחינה הסובייקטיבית של דחק נפשי מחייבת גם הבאת ראיות אובייקטיביות מכיוון שבית הדין לעבודה לא יסתפק באמירות מפי העובד כדי להוכיח קיומו של דחק נפשי בלתי רגיל שנגרם לו עקב התנכלות או התעמרות בעבודה.

כדי להגביר את הסיכויים לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי בתאונת עבודה של עובד שעבר אירוע בלתי שגרתי וחריג בעבודתו מומלץ לשמור על כל תיעוד רפואי של התמוטטות נפשית בעבודה, לציין שמות של חברים לעבודה אשר יוכלו לתת עדות בנוגע להתמוטטות שאירעה בעבודה, לתעד בכתב את כלל הנסיבות אשר הובילו להתמוטטות הנפשית ולפנות לקבלת חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה אשר יבדוק את העובד, ייבחן את החומר הרפואי הרלבנטי בעניינו וייקבע האם האירוע החריג בעבודה גרם לעובד לנזק נפשי זמני או קבוע.